מהי זכות ירושה?

“זכות הירושה” מקנה לצאצאיו של הנפטר זכויות לנכסיו/רכושו לרבות דירת מגורים, כספים וזכויות. נכסים אלו נקראים בשם עיזבון.

במידה והנפטר לא הותיר צוואה – נכסיו יועברו ליורשיו על פי החוק, שהינם בני משפחתו על פי חלוקה הקבועה בחוק.

במקרה בו הותיר הנפטר צוואה – נכסים אלו יחולקו לפי משאלת המנוח טרם פטירתו, בין אם לקרובי משפחתו ובין אם לאו.

על מנת לקבל צו ירושה, יש להגיש בקשה למתן צו ירושה לרשם לענייני ירושה באזור מגורי המנוח ולכלול בבקשה זו מסמכים נוספים הדרושים כגון תעודת פטירת, הצהרה וכו’.

ישנם 4 סוגי צוואות והם:

צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה (שכיב מרע).

1. צוואה בכתב תיכתב על ידי המוריש, ותכלול תאריך וחתימה וזאת ללא כל צורך בדבר נוסף כגון עדים או גורם משפטי.
2. צוואה בעדים צריכה להיחתם בנוכחות שני עדים לצוואה הנכתבת שגילם חוקי. על העדים להיות גורמים חיצוניים שאינם קשורים לקבלת חלק מעזבונו של המוריש.
3. צוואה בפני רשות – צוואה שנערכת בפני שופט בבית משפט, רשם משפטי, נוטריון, או דיין בבית דין רבני.
4. צוואת שכיב מרע הינה צוואה הנעשית בעל פה וכוללת תנאיים ברורים לקיומה. התנאי הראשון הינו כי המוריש ראה עצמו, בנסיבות מוצדקות, לפני מוות. תנאי שני קובע כי על המוריש לצוות בפני שני עדים השומעים לשונו. תנאי שלישי קובע, כי במקרה בו המוריש לא הלך לעולמו כעבור חודש מחלוף הנסיבות שהצדיקו את עשיית הצוואה, הצוואה בטלה.

לכל אחד מסוגי הצוואה דרישה שונה. ככל שלבית המשפט קשה יותר לקבוע את רצון הנפטר הדרישה הצורנית מקבלת משמעות רבה יותר.

חשוב להבין, כי על אף העובדה שהמנוח הותיר צוואה, ישנן עילות לביטול צוואה כגון במקרה בו המצווה לא היה כשיר בעת עריכת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת של היורשים וכו’. במקרים מסוג זה, בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו כשמטרתו הינה להתחקות אחר רצון המוריש. לצורך כך, נעזר בית המשפט, במקרים מסוימים, בבעלי מקצוע נוספים כגון מומחה רפואי וגרופולוג.