לאחרונה מתקיים שיח תקשורתי פורה בעניין חשיבות קביעת הסדר של משמורת משותפת, משמורת משותפת הינו הסדר המאפשר להורים לקחת אחריות משותפת לגבי ילדיהם. עד היום, היה נהוג כי לאחר גירושין מופרדים הילדים מאחד ההורים, לרוב האב, ועוברים למשמורת תחת כנפי ההורה השני. ההורה אשר לא זכה במשמורת, נקבעו לגביו הסדרי ראייה. ניתן לראות, כי בשנים האחרונות החל תהליך חברתי מבורך, הנובע מרצונם של אבות גרושים לקחת הלק פעיל בגידול ילדיהם. עינינו הרואות, כי בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה הדשה, המבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות המתבססים על מודל של אחריות הורית משותפת, מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות נטלו חלק פעיל בגידול הילדים, תמכו בהם רגשית וסייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם. עוד נמצא, שמתן עדיפות להורה אחד על פני ההורה האחר, על ידי קביעתו כהורה המשמורן, מעניקה להורה המשמורן יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים ביחס שלהם כלפי ההורה האחר, עד ברי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר.

ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות:

 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם הקטינים, אפוטרופוס מקנה להורה סמכות להחליט בעניינים מהותיים הנוגעים לילדיו, לרבות קביעת מקום מגורים, ענייני חינוך, בריאות ודת. על פי החוק ומתוקף האפוטרופוסות, החלטות מהותיות אלה צריכות להיעשות בידיעת ובהסכמת שני ההורים. הגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות אלו על דעת עצמו והינו נדרש לקבל הסכמת ההורה השני. כבל ולא תהא הסכמה בין ההורים בעניין מהותי, כאמור, יכריע בית המשפט בעניין השנוי במחלוקת.

חלוקת זמני שהות:
קביעת הסדר של משמורת משותפת וחלוקת זמני השהות הם שני נושאים השונים במהותם ואין להתייחס אליהם כאל מקשה אחת. נקודת המוצא הינה שברוב המקרים מדובר בשני הורים נורמטיביים, המסוגלים לגדל את ילדיהם ולכן חלוקת הימים ביניהם צריכה להיות שוויונית, או לפחות קרובה לכך. מנקודת מוצא ויש לבחון כל מקרה לגופו ולקבוע את זמני השהות על פי צרכי בני המשפחה.

האם חייב אב במזונות ילדיו במשמורת משותפת?

ניתן לראות, כי פסיקות בתי המשפט מבחינות לרוב בין סיטואציות בהן משמורת הקטינים נקבעת בידי האם לבין מקרים בהם נקבע הסדר של משמורת משותפת. כך למשל, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הפחית דמי מזונות ב-25 אחוזים על כך שהאב נשא בנטל תשלומי משמורת משותפת. במקרה נוסף, ביטל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לגמרי את תשלום דמי המזונות בעקבות היותו משמורן משותף עם האם.

חזקת הגיל הרך:

 חזקת הגיל הרך קובעת, כי במידה וההורים לא הגיעו להסכמה אחרת, ניתנת החזקה על ילדים עד גיל שש לאם, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד, זמנים שהוגדרו ב”הסדרי ראיה” או “זמני ביקור”. בשנת 2005 מונתה וועדת שניט, על מנת לבדוק ולהמליץ בכל הקשור להיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. ההמלצות קוראות לביטול חזקת הגיל הרך, לביטול המונח משמורת או חזקה ומדברות על חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים. ניתן לראות, כי שופטי בתי המשפט מאמצים יותר ויותר את המלצות הוועדה וקובעים, במקרים רבים, הסדר של משמורת משותפת.